המנגנון הרגשי הוא מורכב ובעל חשיבות רבה. כל רגש מתבטא בצורה שונה, ולכל אחד מהם יש משמעות ייחודית.
לדוגמה, האהבה מתבטאת בהתרחבות מנטלית וגופנית, בעוד שעצב מתבטא בהתכנסות פנימית. הכעס, כמו יתר הרגשות, הוא חיוני - הוא מניע אותנו לעמוד על שלנו כשאנו חווים אי הסכמה או עוול.
בניגוד לכעס, הזעם הוא רגש פוגעני שמטרתו פגיעה באחר. הוא נובע מתחושת כעס עמוקה ומודחקת, ומוביל לאי שקט רגשי ולעיתים להתפרצויות פיזיות או מילוליות. זעם קשה יותר לשליטה ועלול לגרום לנזקים משמעותיים, הן פיזיים והן רגשיים.
התקפי זעם יכולים להתבטא בשתי צורות:
התקף זעם פנימי - כאשר הזעם מופנה פנימה ומושתק, מה שיוצר פגיעות עצמית ומשרה אווירה מתוחה בסביבה.
התקף זעם חיצוני - התפרצות של צעקות, זריקת חפצים או שימוש בכוח אלים.
הזעם עולה לעיתים קרובות כתוצאה מרגשות מודחקים או טראומות שלא עובדו, והדחקה ממושכת יוצרת תסכול שמוביל לחוסר אונים, אשר מתפרץ בעת טריגר.
כדי להתמודד עם הזעם, ישנן מספר דרכים יעילות:
יציאה מהסיטואציה - מומלץ לקחת הפסקה מהדיאלוג כדי לשוב עם ראש צלול יותר.
נשימה - תרגול של נשימה איטית ועמוקה, בשילוב עם תנועה מתואמת, יכול לשפר את המצב ולהרגיע את הגוף.
מקלחת - מקלחת ארוכה יכולה להיות מרגיעה ולסייע בתהליך של בחינה מחודשת של המצב.
שיחה עם אדם קרוב- שיתוף ברגשות עשוי לשפר את התחושה הכללית ולהקל על המתח.
הליכה - תנועה יוצרת זרימה אנרגטית בגוף ומסייעת לרגיעה, במיוחד בטבע.
כתיבה - לקיחת רגע להיכנס לחדר ולרשום את המחשבות והרגשות יכולה לעזור במתן פרספקטיבה.
מגע- מגע באזור בית החזה בשילוב עם נשימה יכול להרגיע את המצב.
פנייה לטיפול - טיפול יכול להוביל להבנה מעמיקה יותר של העצמי ולשינוי דרכי ההתמודדות עם התקפי זעם.
תנועה- תנועות עגולות ואיטיות מרגיעות את מערכת העצבים, בניגוד לתנועות חדות שיכולות להיראות אגרסיביות. לדוגמה, קימה משינה -מומלץ לקום משכיבה לישיבה בתנועה איטית, ומישיבה לעמידה באותו אופן.
ככלל, לאנשים עם נטייה להתפרצויות זעם מומלץ להאט את קצב ההליכה, להאט את קצב התנועה היומית ולפתח גישה מתונה ורכה כלפי החיים.
