קשב ללב- צרה או דרך חיים
ביום בהיר, כששמש חמימה משתקפת על פני השמיים, יושב אדם לבד בפינה שקטה בגינה.
הוא מרגיש את הרוח הקלה על פניו, אך בתודעתו מתרקמת סערה פנימית. הוא נושם עמוק, סוגר את עיניו ומרגיש את הלב שלו פועם, כאילו הוא שואל אותו אם הוא מוכן להקשיב.
בתוך השקט, הוא מתחיל להבין שהוא מנסה להבין למה הוא מרגיש כל כך אבוד. הוא מתבונן פנימה ומרגיש פחדים שלא תמיד ברור לו מה מקורם. פחדים מהעתיד ומהציפיות של אחרים.
הלב, מלא חמלה, מזכיר לו שאובדן הוא חלק מהמסע, ושכשהוא עוצר לרגע, הוא יכול לגלות מה באמת חשוב. הוא שותק, מנסה לתת מקום לפחדים, אך לא בטוח איך להתמודד עם הכאב שמלווה אותם.
הלב עונה לו שהכאב הוא מורה, מלמד אותו על עצמו, וכשהוא מקשיב לו, הוא לומד מה מזין אותו ומה צריך שחרור. הוא מתחיל להבין שההקשבה הזו היא לא רק על הכאב, אלא גם על השמחה והאהבה שמחכות לו.
כשעיניו נפקחות, הוא מתבונן סביבו ופתאום רואה שהטבע מסביבו הוא הזמנה להקשבה פנימית. "אני רוצה להתחיל," הוא אומר, בטון של החלטיות. "אני רוצה להרגיש את הקשר הזה."
הלב משיב, מלא באור, שהוא כאן בכל רגע, ממתין לו, ושכשישמע אותו, הוא יתקרב לאמת שלו, והמסע הזה הוא הדרך לחיות חיים מלאים יותר. הוא מחייך, מרגיש את הדיאלוג הפנימי הזה, ובאותו רגע, הוא יודע שהמסע רק מתחיל.
מסע החיים מזמין אותנו לתת מקום לדיאלוג הפנימי ולהקשיב לקולות שמדברים בתוכנו. בתוך קשב זה אפשר ללמוד ולזהות את הקולות שחוסמים אותנו ואת הקול הייחודי של הלב, שמבקש שנהיה קשובים לצרכים ולרצונות האמתיים שלנו.
הקשבה ללב היא מסע אישי, אך לעתים אנו זקוקים לליווי בדרך. אם אתם חשים צורך להעמיק את החיבור הפנימי שלכם, אני מזמין אתכם לצעוד איתי בשביל זה. יחד נוכל לחקור את המרחבים הפנימיים, להתבונן ברגשות ובמחשבות, ולפתח מודעות עמוקה יותר. זהו תהליך של גילוי והתפתחות, שבו כל צעד הוא הזדמנות ללמידה וצמיחה.
